יום שבת, 20 בדצמבר 2008

אני והסביבה המתוקשבת .

שלום לכולם ,

ברצוני לספר על מפגש מתוקשב משמעותי בחיי :) , לאחר השירות הצבאי , טסתי לטיול בדרום אמריקה למשך שנה ,
שנה זו היוותה עבורי פרק משמעותי בחיי אך גרם לי להבין עד כמה המשפחה והחברים הסובבים אותי משמעותיים .
ברוב המדינות הקשר היחידי עם הבית היה הטלפון .
במדינות מתקדמות יותר הקשר עם הבית בוצע דרך מחשב - "סקייפ" או "מסנג'ר" באמצעות הסביבה המתוקשבת יכולתי לספק את צרכי האישיים ולהרגיש יותר מתמיד קרוב לבית, באמצעות המצלמות והרמקול יכולתי לראות את משפחתי ואף לשמוע את קולם, ימים אלו הפכו למיוחדים וחגיגים.
באמצעות העולם המתוקשב הכל ניהיה יותר קל למימוש , העולם המתוקשב מהווה פתרונות רבים , מסייע ומקל .

קובי

2 תגובות:

רפי דודזון אמר/ה...

האם אתה מעדיף בקשר הבין-אישי תקשורת מידית (סינכרונית) מהסוג של מסנג'ר וסקייפ על תקשורת אסינכרונית כגון: פורומים ובלוגים? האם גם כאשר מדובר בלמידה יש לך העדפה לתקשורת מידית על אסינכרונית? האם היית רוצה להשוות את שתי צורות התקשורת בהקשר של למידה מרחוק ולאפיין את עצמך כלומד? או אולי תרצה לחקור מתי עדיפה צורה אחת על השניה בתהליכי למידה? (לדוגמה אתה יכול להשוות למידה בשיעורים סינכרוניים באמצעות מערכת האינטרוייז לעומת שיעורים באמצעות בלוגים ופורומים).

האם עבודה סמינריונית בכיוון זה יכולה לעניין אותך?

שבוע טוב
רפי דודזון

הבלוג של דימה אמר/ה...

קובי מה נישמה?
חברה שלי נצצאת באוסטרליה ו אני מדבר איתה דרך "סקייפ" . אתה צודק זה רגעים מדהימים! אני יכול לדבר איתה ,לראות אותה.
אני מבין מה אתה הרגשתה כשדיברתה עם משפחה שלך:)